מדיניות חברתית כלכלית

ravariel(1)התורה מתעלה מעל לכל מדיניות כלכלית מקובלת. נקודת המוצא שלה שונה. היא רואה את עם ישראל כחברה ערכית, ממלכת כוהנים וגוי קדוש. לכן החברה הישראלית צריכה להיות חברת חסד. לשם כך יש מקום להעדיף את המדיניות הכלכלית המתאימה ביותר להשגת יעוד זה, אולם אין למצוא בתורה העדפה עקרונית לשיטה מסוימת.

חובות היחיד וחובת הציבור

חובת הצדקה אינה רק אישית היא גם ציבורית. הרמב”ם מדגיש זאת באומרו (הל’ מתנות עניים ט ג):

מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה, אבל תמחוי יש מקומות שנהגו בו ויש מקומות שלא נהגו בו, והמנהג הפשוט היום שיהיו גבאי הקופה מחזירין בכל יום ומחלקין מערב שבת לערב שבת.

גם הקהילה אחראית אפוא על הצדקה, והיא גובה לשם כך כסף ומצרכים מהציבור. מס זה פרוגרסיבי ומוטל על כל הציבור, גם על מי שבאופן אישי פטור מכל חובה משפטית. דבר זה מוכח מהרמב”ם בהלכות נחלות פרק יא (יא):

ומי שנשתטה או שנתחרש, בית דין פוסקין עליו צדקה אם היה ראוי.

מדוע מטילים על השוטה חובת השתתפות בצדקה, הרי הוא פטור מכל המצוות?

התשובה לכך נמצאת לענ”ד בדברי הריטב”א (כתובות מט ב) המסביר את הכפייה לצדקה משום מחסורם של עניים. כלומר, צורכי העניים מחייבים את הציבור. אף שאין כופין את היחיד על הצדקה, במסגרת הציבורית הכפייה  מותרת. זהו מעין מס ומס אפשר לגבות גם משוטה חסר דעת.

יש הבדל מהותי בגדר המצווה בין היחיד לציבור. הציבור חייב לדאוג לכך שהעניים יקבלו. אחריותו למנוע את העוני בחברה. היחיד, לעומת זאת חייב לתת, לפתוח את הלב ולפתח רגישות מוסרית. לכן אין הצדקה הממסדית פוטרת את היחיד מחובת צדקה אישית.

אז מה את עושה עכשיו

F0_0240_0222_haravB(1)עובדת, לומדת, ואולי אין לך תוכניות מגובשות. הרי ייחלת לעצמך שנה יותר טובה ויותר משמעותית, היית רוצה להתפתח ולהתקדם עם עצמך, ואת תוהה האם אפשר בכלל לממש את הציפיות הללו?

תוכנית השילוב במדרשת אביב מציעה לך ללמוד השנה תורת חיים, תורה שמתחברת לחיים:

לחיים הפרטיים שלך, על התמודדויותיהם ולבטיהם, ולחיים של עם ישראל המחפש את זהותו בתקופה כל כך סוערת.

במדרשה מתגבשת מדי שנה קבוצה איכותית של בנות, אשר בנוסף לעיסוקיהן האחרים השנה, בחרו לייחד שעות יקרות מזמנן הפנוי ללימוד תורה לשמה.

בתוכנית ייחודית פוגשות הבנות את מגוון מקצועות התורה: הלכה, אגדה, מוסר, חסידות, מחשבה ואמונה. השיעורים מתנהלים באווירה של דיבוק חברות, רבני המדרשה ומורותיה מעודדים מחשבה עצמאית, תגובות אישיות ושיח קולח רוחני ונפשי גם יחד.

את יכולה להצטרף לשיעורים בודדים אך אם עתך בידך – פרושים בפניך ארבעה ימים גדושים בשיעורים.

כמו כן מוזמנות בנות תוכנית השילוב להשתתף בפעילויותיה המיוחדות של המדרשה: כנסים, סיורים, ערבי לימוד וניגון.

‘אין אדם למד תורה אלא ממקום שלבו חפץ’ – בואי לגלות את המקום שלבך חפץ

– במסגרת תוכנית השילוב באפשרותך לבחור עד ארבעה בקרים (ימים ב-ה’) ועד ארבעה ערבי לימוד (בימים א’-ד’). בימי שני הלימודים משותפים עם תוכנית “יום לימוד לנשים וצעירות” – ראי הקישור המצורף למטה.

 ניתן להירשם לחלק מהתוכנית (שיעורים בודדים מתוך המערכת המוצעת – חשיבות רבה ישנה לנוכחות קבועה).  נשמח לראותך בבית מדרשנו!

התוכנית המלאה – שנת מדרשה במדרשת אביב

האמת, את יכולה להמשיך הלאה גם בלי שנת מדרשה.

החיים רצים, ההורים לוחצים, ותמיד אפשר יהיה לשלב שיעורי קדש עם השירות הלאומי/ הפסיכומטרי/ הלימודים/ העבודה… גם וגם, את יודעת…

אבל מה עם ההרגשה הזו בלב, הרגשת צמאון של שנים, מין געגוע לדבר שעוד לא קראת לו בשם?

את רק יודעת, שלמרות שנבחנת על כמה יחידות בתנ”ך-תושב”ע, עוד לא פגשת את “זה”. שהמפגשים הקטנים, בסניף או בסמינריון מזדמן, עם “הדברים הגדולים” הכתובים בספרים הקדושים, הותירו בך את הטעם של עוד, ועוד, ועוד…

את יודעת, שאת בעיקר לא יודעת;

מי את, בעצם? מהם חלומותייך? היכן מתפתל נתיב חייך? מהי גאולתך?!

את יודעת, (וכך גם כתוב), שתורה מונחת בקרן זווית, מחכה גם לך, שתבואי ותטלי, מלוא חופנייך!

הרשי נא לנו להציע לך הזדמנות של פעם בחיים.

רוח המקום

ברוך ה’, הגיע זמן הגאולה! זכינו לחיות בדור של נביעה מבורכת; בתי מדרש רבים ומגוונים מוצעים לבנות ישראל, לכל אחד יש שם ואופי, ורוח משלו. יש שכלתניים במובהק, ויש כאלה שהרגש והחוויה ממלאים את חללם. הרבה דרכים עולות בית אל.

לא נוכל לספר לך אלא לך על בית המדרש שלנו, השוכן בלב תל אביב.

זהו בית מדרש קטן ואינטימי, המתנהל באווירה חמה ומשפחתית.

אנו לומדים ומלמדים בו תורה ארצישראלית ברוח בית מדרשו של הרב קוק, משנה סדורה, רחבה ועמוקה אשר שתי פנים לה; מחד, תורת הכלל, הלומדת את רוח הדור המופלא הזה, דור גאולה המתמודד עם אתגריו של עידן עשיר ומורכב ומסובך, ומברר את קשרי הנצח שלו לתורת חייו, לארץ חפץ ולעם סגולה. ועם כל הגודל והשגב הזה, ובהשלמה לו, עוסקים אנו גם בתורת הפרט, המקדישה תשומת לב מרובה  לבירור כוחות הנפש, ולקניית דרכי עבודה בענייני מוסר ומידות. הנחת היסוד היא, שכדי שאדם יוכל לתת את חלקו בכלל השלם, עליו להכיר היטב את חלקו ואת כוחותיו.

אנו עוסקים בכל מקצועות התורה אשר להבנתנו נחוצים לבניין נכון של נפשה של בת ישראל בעת הזו: תנ”ך, הלכה, אגדה, אמונה, ותפילה.

חשוב לנו ללמוד וללמד תורת חיים, כעומק פשוטו של המושג; תורה המאירה את החיים מרום גובהם ועד לפרטי חיי המעשה. תורה שהיא גרעין החיים ופריים, תורה הקשובה להמיית הנשמה ולהמולת המציאות הסובבת, התוססת ומאתגרת. מגמתנו זו ניכרת גם ברוח בית המדרש ובסגנון הלימוד. הדברים עשירים ועמוקים ומצריכים יכולת לימודית גבוהה, אולם אין אנו מסתפקים באיסוף ידיעות תורניות רבות וחשובות.

אנו צמאים לתורת חיים, לתורה שבלב: “והיו הדברים האלה – על לבבך”. ומשום כך חשוב לנו לאפשר שיח בבית המדרש, בין הבנות לבין המלמדים, ולא פחות מכך – בינן לבין עצמן. התנהלות ייחודית זו מחוללת לימוד משותף, חי ומתהווה, הקשוב לשאלות, למחשבות ולדקויות המתעוררות ועולות במהלכו. לימוד שיחבר בין “וידעת היום” לבין “והשבות אל לבבך”. פשוט כך

המלמדים

סגנון הלימוד האופייני לנו מתאפשר בזכות הרכבו של צוות המלמדים בבית המדרש. אנו זוכים ללמוד תורה מפי גדולי תורה, הלנים בעומקה של הלכה; בראשם הרה”ג הרב יעקב אריאל, ועמו ראש ישיבת “בית אורות” בירושלים הרב דני איזק, הרב משה גנץ, ר”מ בישיבת ההסדר בשעלבים, רב שכונת נחלת יצחק וראש ישיבת “עטרת נחמיה” הרב מיכה הלוי, וראש הישיבה התיכונית בר”ג הרב פתחיה זיו אור. הלימוד מפיהם הוא הזדמנות נדירה עבור הבנות לעמוד לנוכח גודל של תורה.

לצידם מלמדים גם רבנים ובני תורה, שהשיח הצעיר מוכר להם, ומאפשר מפגש קרוב יותר עם התורה הנלמדת, מפגש “בגובה הלב”.

וכמובן, מלמדות גם נשים, הבאות לקראת הבנות בכוליותן, ומביאות לבית המדרש את מלוא עולמן, כלומדות, כנשים, כרעיות וכאמהות. בבחינת “פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה”…

את והחבורה

עד כה התייחסנו לפן הלימודי, המרכזי כל כך במהלכה של “שנת מדרשה”. יחד עם זאת אנו רואים חשיבות עליונה בהתפתחותם של שני מרחבים נוספים במקביל להתקדמות הלימודית והדעתנית.

המרחב האחד – אותו מרחב אישי, פרטי, פנימי, שלך. הנסתר מעין כל, ובמדה מסוימת – עלום גם ממך. חשוב כל כך להקשיב לו!

“נשמה שנתת בי טהורה היא”.  מילות בראשית אלה הן לב העניין.

כל לימוד התורה מכוון לשם, לנשמתך בטהרתה, בייחודה, בחד פעמיותה. מבקש לקרב אותך אלייך, אל סודך, אל תפקידך! בסבלנות, בעדינות, בכוחו של דיבור וגם בכוחה של דממה.

ראש המדרשה, הרב יאיר בן שטרית, המחנכת יפעת דיאמנט, המדריכה אילת, והראל ואילה אשר על המנהלה, הם הצוות המתלווה אלייך במסעך היקר פנימה, ההולך איתך צעד בצעד, קשוב, מכיל, אוהב, מאמין!

כל אחת בקצב שלה, מהמקום ממנו היא באה  – אל האופק אליו היא חולמת.

זה כל היופי! כל אחת – עולם.

ועם שאת יחידה ומיוחדת, הנה את גם יחידה אחת ברשת אנושית מסועפת. והשנה, במדרשה, את חלק מחבורה. החבורה המתקבצת מדי שנה, (ובכל שנה – חבורה חדשה והרפתקה חדשה), היא ה”מרחב המוגן” שלך. עם הבנות האלה את לומדת, משוחחת, חווה, נפתחת, משתפת, מתרגלת, ישנה ומבשלת… דיבוק החברות הנוצר במהלך השנה יקר הוא בעינינו, ואנו משתדלים לתת גם על כך את הדעת ואת תשומת הלב; ליווי צמוד, פעילויות שונות ומגוונות מעבר לשעות הלימוד בבית המדרש, ניגונים אל תוך הלילה ושיחות נפש עד אור הבוקר, שבתות משותפות, והווי יומיומי  המתרקם בשמחה ובטוב לבב.

כל אלה מולידים חבורה מופלאה, שותפות לעבודה לאורך כל השנה, וחברות לחיים ללכת איתן הלאה

בלב תל איב

ועוד לא דיברנו על המיקום!

דווקא בתל אביב! למרות שזה “לא הגיוני” מכל בחינה שהיא, זה בוודאי לא מתיישב עם החלומות שלך להתבודד, את וספר תהלים, בלב מרחבי ארץ, מול נוף עוצר נשימה (אם חלמת על זה אי פעם…)

ובכן, העמק היחיד באזורנו הוא “עמק ברכה” (כן, זה שם הרחוב). ובכל זאת, הנוף האנושי שבה כאן את לבנו; ללמוד על נשמת האומה בפיסקה מ”אורות”, להתפעם, לצאת מבית המדרש, ו.. לפגוש את עם ישראל חי! במצבו ההווי, בדור שכולו תמהון, שאמונה וכפירה, אור וחושך משמשים בו בערבוביה.

לכן תל אביב, ודווקא עכשיו!

אנחנו לא יוצאים לרחובות, אבל פותחים את דלתות בית המדרש ואת שערי הלב לכל מי שצמאה וחפצה ללמוד תורה. האפשרות ללמוד יחד עם בנות שמגיעות לבית המדרש במתכונת חלקית, ומרקע ישראלי מצוי, בוראת מפגשים מחכימים ומרטיטים גם יחד. בספרים קוראים לזה: “אהבת ישראל”. תטעמי – תביני.

הזמנה אישית

ניסינו לתאר לך מעט מן האור שאנו זוכים לו, בסיעתא דשמיא, בבית מדרשנו.

אבל טוב מראה עיניים!

שנה שלמה של לימוד תורה והוויית חיים בשמחה, ביראה ובאהבה.

זו יכולה להיות גם השנה שלך!

אולי זה אפילו פחות מסובך ממה שאת חושבת…

את מוזמנת להתקשר או לשלוח אלינו הודעה

מאמרי נשיא מדרשת אביב – הגאון הרב יעקב אריאל שליט”א

ציוני דרך בתולדות נשיא מדרשת אביב – הגאון הרב יעקב אריאל שליט”א (קישור למאמרי הרב בתחתית העמוד)

 את מו”ר הגאון הרב יעקב אריאל שליט”א תיאר הגר”א שפירא זצ”ל כ”הגאון המפורסם לשם ותהילה, מחשובי הרבנים פה בארצנו הקדושה המפיץ תורה ברבים, ונושא בעול הציבור שנים רבות” (מהסכמת הגר”א שפירא זצ”ל, לשעבר ראש ישיבת מרכז הרב, הרב הראשי לשעבר לספרו של מו”ר באהלה של תורה)

 הרב יעקב אריאל גדל בירשלים עיה”ק, משם עבר הרב אריאל ללמוד בישיבת בנ”ע בכפר הרא”ה ובמדרשיית נועם, אצל הרה”ג משה צבי נריה זצ”ל, והרה”ג שאול ישראלי זצ”ל. בשנת תשט”ו עלה ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים, שם יצק מים על ידי הרצי”ה קוק זצ”ל, הרב הנזיר זצ”ל, הגר”י אריאלי זצ”ל, הגר”ש ישאלי זצ”ל, הגר”מ פרום זצ”ל וראש הישיבה הגר”א שפירא זצ”ל.

אחרי שנים עבר הרב יעקב אריאל לשמש ברבנות במושב כפר מימון, שם שימש ברבנות למעלה מעשרים וחמש שנה. ברבנות זו יצר הרב הרמוניה ושילוב בין אנשי התורה עם אנשי העבודה, תוך פתרון הבעיות ההלכתיות והערכיות בחקלאות. במהלך שהותו בכפר מימון הפך הרב יעקב אריאל לתל תלפיות לכל אזור הדרום, קיבוצים ועירות פיתוח, דתיים וחילוניים כאחד. רבים פנו אליו בשאלות הלכתיות, העביר שיעורי תורה, עסק בפתרון בעיות אישיות וציבוריות, וכמו כן היה מעורב במפעלי חסד רבים.

משם נתעלה הרב יעקב אריאל לשמש כרב הראשי לר”ג, ופעילותו ניכרת בתחומי חיים רבים. הרב יעקב אריאל עומד בקשר עם רבני התפוצות בגולה, בשאלות הרבות שהם מתלבטים בהם.

חינוך

הגאון הרב יעקב אריאל היה בין מקימי את הישיבה התיכונית בכפר מימון, תוך דאגה ומסירות לשילוב בני העירות הפיתוח ומושבי העולים מאזור הדרום בישיבה. לאחר מכן הקים את ישיבת ימית בעיר ימית, ולאחר שנעקרה ממקומה נבנתה מחדש בנוה דקלים שבגוש קטיף. דברי הגמ: “היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה לישראל” הם נר לרגליו ומתווים את דרכו החינוכית. הרב אריאל פעל לקירוב כל גווני הציבור בעם ישראל לתורה הקדושה, באירוח ילדי קיבוצים מהדרום לשבת בר מצווה, העברת שיעורים בקיבוצים חילוניים ובאוניברסיטת ב”ש.

ובהיותו רבה של רמת גן פעל להקמתה של הישיבה התיכונית בר”ג, אולפנת הרא”ה, וישיבת ר”ג מתוך האמירה: “להאיר את העיר”. מו”ר פעל רבות לפעול כהדרכתו של החפץ חיים לבניית מערכות ללימוד תורה לנשים, במכללת אורות ישראל באלקנה, במדרשה באוניברסיטת בר אילן, ובהקמת מדרשת אביב בתל אביב.

הגאון הרב אריאל שליט”א הוא יו”ר ועדה מיוחדת למקצועות הקדש במערכת החינוך הדתית, (ועדת הרב אריאל).

כמו כן הרב הוא ממתווה דרכם של הכוללים בעולם.

רבנות בעלת מבט לכל תחומי החיים

הרב אריאל פועל רבות שהרבנות תהיה בעלת מבט כללי לכל תחומי החיים.

חקלאות – הרב הקים את מכון התורה והארץ בכפר דרום, בשנת תשנ”ד היה יו”ר ועדת השמיטה הארצית, מטעם הרבנות הראשית לישראל

רפואה והלכה – הרב יעקב אריאל נחשב כאחד המוסמכים בשאלות רפואה והלכה, תוך קשר עם רופאים בכירים והקמת מכון לרפואה והלכה.

בי”ד ממונות – מו”ר משמש באב”ד לממונות הפועלת דרך לשכת הרבנות ב”ג.

הלכות צבא – הרב שימש כרב גדודי בגבעתי ורב חטיבתי של חטיבת שריון 434, בתוך כך התמודד רבות עם שאלות בלכות צבא.

הלכות מדינה – הרב כתב רבות כיצד צריכה להתנהל מדינה על פי דרכה של תורה, מתוך ליבון וברור מושגי מדינה והנהגתה, בכך ממשיך הוא את דרכו של מורו ורבו הגאון הרב שאול ישראלי זצ”ל.

צהר – הרב אריאל נשיא ארגון צהר הפועל לקירוב רחוקים, חופות לחילונים וכדומה.

כתיבה – הרב אריאל כתב אלפי מאמרים בכל תחומי החיים, כולל פילוסופיה, אמונה, מוסר, חברה פובליציסטיקה, תנ”ך חינוך ציונות תרבות ואמנות. חלקם ניתן לפגוש בספריו, מדגם מהם ניתן לראות גם באתר זה.

אנו מברכים את נשיא המדרשה הגאון הרב יעקב אריאל באריכות ימים, בריאות ועצמה. יהי רצון שיפוצו מעיינותיו חוצה, להגדיל תורה ולהאדירה.

התוכנית המלאה – שנת מדרשה במדרשת אביב

 האמת, את יכולה להמשיך הלאה גם בלי שנת מדרשה.2005561630111_S

החיים רצים, ההורים לוחצים, ותמיד אפשר יהיה לשלב שיעורי קדש עם השירות הלאומי/ הפסיכומטרי/ הלימודים/ העבודה… גם וגם, את יודעת…

אבל מה עם ההרגשה הזו בלב, הרגשת צמאון של שנים, מין געגוע לדבר שעוד לא קראת לו בשם?

את רק יודעת, שלמרות שנבחנת על כמה יחידות בתנ”ך-תושב”ע, עוד לא פגשת את “זה”. שהמפגשים הקטנים, בסניף או בסמינריון מזדמן, עם “הדברים הגדולים” הכתובים בספרים הקדושים, הותירו בך את הטעם של עוד, ועוד, ועוד…

את יודעת, שאת בעיקר לא יודעת;

מי את, בעצם? מהם חלומותייך? היכן מתפתל נתיב חייך? מהי גאולתך?!

את יודעת, (וכך גם כתוב), שתורה מונחת בקרן זווית, מחכה גם לך, שתבואי ותטלי, מלוא חופנייך!

הרשי נא לנו להציע לך הזדמנות של פעם בחיים.

רוח המקום

ברוך ה’, הגיע זמן הגאולה! זכינו לחיות בדור של נביעה מבורכת; בתי מדרש רבים ומגוונים מוצעים לבנות ישראל, לכל אחד יש שם ואופי, ורוח משלו. יש שכלתניים במובהק, ויש כאלה שהרגש והחוויה ממלאים את חללם. הרבה דרכים עולות בית אל.

לא נוכל לספר לך אלא לך על בית המדרש שלנו, השוכן בלב תל אביב.

זהו בית מדרש קטן ואינטימי, המתנהל באווירה חמה ומשפחתית.

אנו לומדים ומלמדים בו תורה ארצישראלית ברוח בית מדרשו של הרב קוק, משנה סדורה, רחבה ועמוקה אשר שתי פנים לה; מחד, תורת הכלל, הלומדת את רוח הדור המופלא הזה, דור גאולה המתמודד עם אתגריו של עידן עשיר ומורכב ומסובך, ומברר את קשרי הנצח שלו לתורת חייו, לארץ חפץ ולעם סגולה. ועם כל הגודל והשגב הזה, ובהשלמה לו, עוסקים אנו גם בתורת הפרט, המקדישה תשומת לב מרובה  לבירור כוחות הנפש, ולקניית דרכי עבודה בענייני מוסר ומידות. הנחת היסוד היא, שכדי שאדם יוכל לתת את חלקו בכלל השלם, עליו להכיר היטב את חלקו ואת כוחותיו.

אנו עוסקים בכל מקצועות התורה אשר להבנתנו נחוצים לבניין נכון של נפשה של בת ישראל בעת הזו: תנ”ך, הלכה, אגדה, אמונה, ותפילה.

חשוב לנו ללמוד וללמד תורת חיים, כעומק פשוטו של המושג; תורה המאירה את החיים מרום גובהם ועד לפרטי חיי המעשה. תורה שהיא גרעין החיים ופריים, תורה הקשובה להמיית הנשמה ולהמולת המציאות הסובבת, התוססת ומאתגרת. מגמתנו זו ניכרת גם ברוח בית המדרש ובסגנון הלימוד. הדברים עשירים ועמוקים ומצריכים יכולת לימודית גבוהה, אולם אין אנו מסתפקים באיסוף ידיעות תורניות רבות וחשובות.

אנו צמאים לתורת חיים, לתורה שבלב: “והיו הדברים האלה – על לבבך”. ומשום כך חשוב לנו לאפשר שיח בבית המדרש, בין הבנות לבין המלמדים, ולא פחות מכך – בינן לבין עצמן. התנהלות ייחודית זו מחוללת לימוד משותף, חי ומתהווה, הקשוב לשאלות, למחשבות ולדקויות המתעוררות ועולות במהלכו. לימוד שיחבר בין “וידעת היום” לבין “והשבות אל לבבך”. פשוט כך.

המלמדים

סגנון הלימוד האופייני לנו מתאפשר בזכות הרכבו של צוות המלמדים בבית המדרש. אנו זוכים ללמוד תורה מפי גדולי תורה, הלנים בעומקה של הלכה; בראשם הרה”ג הרב יעקב אריאל, ועמו ראש ישיבת “בית אורות” בירושלים הרב דני איזק, הרב משה גנץ, ר”מ בישיבת ההסדר בשעלבים, רב שכונת נחלת יצחק וראש ישיבת “עטרת נחמיה” הרב מיכה הלוי, וראש הישיבה התיכונית בר”ג הרב פתחיה זיו אור. הלימוד מפיהם הוא הזדמנות נדירה עבור הבנות לעמוד לנוכח גודל של תורה.

לצידם מלמדים גם רבנים ובני תורה, שהשיח הצעיר מוכר להם, ומאפשר מפגש קרוב יותר עם התורה הנלמדת, מפגש “בגובה הלב”.

וכמובן, מלמדות גם נשים, הבאות לקראת הבנות בכוליותן, ומביאות לבית המדרש את מלוא עולמן, כלומדות, כנשים, כרעיות וכאמהות. בבחינת “פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה”…

את והחבורה

עד כה התייחסנו לפן הלימודי, המרכזי כל כך במהלכה של “שנת מדרשה”. יחד עם זאת אנו רואים חשיבות עליונה בהתפתחותם של שני מרחבים נוספים במקביל להתקדמות הלימודית והדעתנית.

המרחב האחד – אותו מרחב אישי, פרטי, פנימי, שלך. הנסתר מעין כל, ובמדה מסוימת – עלום גם ממך. חשוב כל כך להקשיב לו!

“נשמה שנתת בי טהורה היא”.  מילות בראשית אלה הן לב העניין.

כל לימוד התורה מכוון לשם, לנשמתך בטהרתה, בייחודה, בחד פעמיותה. מבקש לקרב אותך אלייך, אל סודך, אל תפקידך! בסבלנות, בעדינות, בכוחו של דיבור וגם בכוחה של דממה.

ראש המדרשה, הרב יאיר בן שטרית, המחנכת יפעת דיאמנט, המדריכה אילת, והראל ואילה אשר על המנהלה, הם הצוות המתלווה אלייך במסעך היקר פנימה, ההולך איתך צעד בצעד, קשוב, מכיל, אוהב, מאמין!

כל אחת בקצב שלה, מהמקום ממנו היא באה  – אל האופק אליו היא חולמת.

זה כל היופי! כל אחת – עולם.

ועם שאת יחידה ומיוחדת, הנה את גם יחידה אחת ברשת אנושית מסועפת. והשנה, במדרשה, את חלק מחבורה. החבורה המתקבצת מדי שנה, (ובכל שנה – חבורה חדשה והרפתקה חדשה), היא ה”מרחב המוגן” שלך. עם הבנות האלה את לומדת, משוחחת, חווה, נפתחת, משתפת, מתרגלת, ישנה ומבשלת… דיבוק החברות הנוצר במהלך השנה יקר הוא בעינינו, ואנו משתדלים לתת גם על כך את הדעת ואת תשומת הלב; ליווי צמוד, פעילויות שונות ומגוונות מעבר לשעות הלימוד בבית המדרש, ניגונים אל תוך הלילה ושיחות נפש עד אור הבוקר, שבתות משותפות, והווי יומיומי  המתרקם בשמחה ובטוב לבב.

כל אלה מולידים חבורה מופלאה, שותפות לעבודה לאורך כל השנה, וחברות לחיים ללכת איתן הלאה!

בלב תל אביב

ועוד לא דיברנו על המיקום!

דווקא בתל אביב! למרות שזה “לא הגיוני” מכל בחינה שהיא, זה בוודאי לא מתיישב עם החלומות שלך להתבודד, את וספר תהלים, בלב מרחבי ארץ, מול נוף עוצר נשימה (אם חלמת על זה אי פעם…)

ובכן, העמק היחיד באזורנו הוא “עמק ברכה” (כן, זה שם הרחוב). ובכל זאת, הנוף האנושי שבה כאן את לבנו; ללמוד על נשמת האומה בפיסקה מ”אורות”, להתפעם, לצאת מבית המדרש, ו.. לפגוש את עם ישראל חי! במצבו ההווי, בדור שכולו תמהון, שאמונה וכפירה, אור וחושך משמשים בו בערבוביה.

לכן תל אביב, ודווקא עכשיו!

אנחנו לא יוצאים לרחובות, אבל פותחים את דלתות בית המדרש ואת שערי הלב לכל מי שצמאה וחפצה ללמוד תורה. האפשרות ללמוד יחד עם בנות שמגיעות לבית המדרש במתכונת חלקית, ומרקע ישראלי מצוי, בוראת מפגשים מחכימים ומרטיטים גם יחד. בספרים קוראים לזה: “אהבת ישראל”. תטעמי – תביני.

הזמנה אישית

ניסינו לתאר לך מעט מן האור שאנו זוכים לו, בסיעתא דשמיא, בבית מדרשנו.

אבל טוב מראה עיניים!

שנה שלמה של לימוד תורה והוויית חיים בשמחה, ביראה ובאהבה.

זו יכולה להיות גם השנה שלך!

אולי זה אפילו פחות מסובך ממה שאת חושבת…

חיים ולדר – סיפורים. מתוך הלב.

valderהקורא הנעים מוזמן בזה להיכרות עם אחד מחמשת רבי המכר הישראליים של כל הזמנים. ביליתי השבוע לילה ארוך בין דוכני הספרים בכיכר רבין ולא מצאתי אותו. בירושלים דווקא כן, אבל בשוליים. קצת מוזר, יחסית לספר שמכר, על כל כרכיו במצטבר, קרוב לשני מיליון עותקים, אבל זה בסדר. התרגלתי.

לספר קוראים “ילדים מספרים על עצמם”. זוהי סדרה בת שמונה כרכים, פרי יצירתו של הסופר החרדי המחונן חיים ולדר, שפרסם במהלך השנים עוד הרבה ספרים, לנוער ולמבוגרים. “ילדים מספרים” הוא ספרו הראשון וגם המצליח ביותר. הוא גם תורגם לשמונה שפות, ובכל פעם שאני נתקל בו, הוא מרגש אותי מחדש.

אני לא יודע אם הנתון הבא מרשים מישהו במיוחד, אולם אני, שימו לב, יודע לצטט בעל-פה כמעט את מלוא נאומו של הנידון מתיתיהו שמואלביץ בפני בית הדין הבריטי שדן אותו למוות. מתי שמואלביץ היה לוחם לח”י, שנלכד בידי הבריטים, הועמד לדין ונידון למוות. הוא, וחברים אחרים כמו גרונר, דרזנר, אלקחי, פיינשטיין וברזני, חכים, בית צורי וכל שאר הרחובות ברמת אביב גימ”ל, הסעירו את לילות ילדותי וליוו את תהליך ההתבגרות שלי בפאתוס ובהדר, בקדושה לאומית ובמסירות נפש.

לא נולדתי כבן למשפחה הלוחמת, איש מקרוביי ומהוריי לא לקח חלק בפעולות המחתרות והקשר היחיד של משפחתי לכל העולם ההרואי הזה היה לשמוח שמחה גדולה ב-1977, כשמנחם בגין בכיפה שחורה הכריז על ניצחונו בבחירות. הידע הרב בנושא לא בא לי, איפוא, מאבותיי. מאין הוא בא?

עולם זר

הימים ימי שנות ה-70 ותחילת ה-80. בפני ילד חרדי חובב קריאה בירושלים עמדו כמה אופציות: הוא היה יכול לקרוא בסתר? חסמב”ה? אצל השכנים מימין. השביעייה הסודית? אצל השכנים מלמטה. דנידין? בספרייה הניידת ועוד כל מיני בגניבה; בנוסף, הוא היה יכול לקרוא בבית, בגלוי ובגאווה, את סדרת ספרי הרב מאיר להמן, שנטלו את נפשו הרכה אל עולם זר ומוזר של קונפליקטים תיאומנטליים בגרמניה היהודית של תחילת המאה הקודמת. האופציה השלישית הייתה לנבור היטב בארונות המוסתרים של אביו, ולשלות משם ספרות איכותית. הנה, זה מה שהיה בארון התחתון ההוא: כל ספרי עגנון ו”חיילים אלמונים” ליעקב (מזל) בנאי.

ממרומי הגיל, אני חייב תודה עצומה ללילות הגניבה ההם, שהטמיעו בדמי ובעצמותיי את עגנון זצ”ל, גם אם עברתי עליו רק ברפרוף ולמקוטעין. ילד, בכל זאת. מה שכן התחבר אליי והשתלט עליי, היה עב הכרס ההוא, “חיילים אלמונים”, יותר מ-600 עמודי חירות ישראל הנפתחים במילות ההמנון המושר בקרבי עד היום, וסוקרים כרונולוגית את כל דברי ימי הארגון הנפלא ההוא, על לוחמיו ותלוייו, אמונותיו ועלילות הרפתקאותיו. תנו לי שם של לוחם לח”י ואני נותן לכם, בדקה, את שמו המחתרתי. זה יפה, אני יודע, ובכל זאת קצת עצוב. ילד, אתם יודעים.

הילדים החרדים של היום כבר לא יודעים מי היה שלמה בן יוסף. הם גם לא נזקקים לנבירה לילית בארונות מוסתרים של אף אחד. החינוך החרדי הקפדני שהם מקבלים מביא סוף סוף בחשבון גם את הצורך בחומר קריאה איכותי ומעמיד בפניהם שורת אופציות בלתי נגמרת של יוצרים חרדים מוכשרים. החלוץ שבהם הוא חיים ולדר וסדרת ספריו.

חיים ולדר הוא לא רק סופר ומחנך. מדובר, בעצם, ביזם מהפכני, שלבדו ניסח מחדש את מבנהו הפנימי של העולם שבו הוא חי, ושינה את החיים לדור חרדי שלם. סדרת הדגל שלו, “ילדים מספרים על עצמם” היא לא רק ספר קריאה אלא תפיסת חיים, שמגדירה מחדש את חייו של הילד והנער החרדי דרך עולם הפנאי שלו.

בעקבותיה באו גם שיטת חינוך ייחודית שחדרה לבתי הספר, רשת קייטנות מצליחות, תנועת נוער ועוד. מבחינה זו, הספר הזה מקדים בהרבה את אחיו ובני דודיו ברחוב החילוני; הוא מבצע, חוץ מתפקידו הטבעי של ספר, גם מהפכה חינוכית, תפיסתית ופסיכולוגית.

25 ספרים חיבר חיים ולדר. אחריו ובמקביל לו הופיעו עוד עשרות ספרים של מחברים ומחברות חרדים, המציפים את חייו של הנוער החרדי בעולם עשיר של דמיון, מחשבה, רגשות ובילוי. הילד החרדי כבר לא צריך טובות מאף אחד. לי אישית, אגב, אין כל בעיה עם זה שהוא יקרא “הארי פוטר”; אבל מאות אלפי ההורים החרדים שכן יש להם בעיה עם זה, כבר לא צריכים להחזיק בארון מוסתר לא את עגנון ולא את “חיילים אלמונים”, ותודה לחיים ולדר ולחבריו.

צוות המלמדים במדרשת אביב

במדרשת אביב לומדים תורת חיים עם תלמידי חכמים – אנשי חינוך ובעלי מידות.

עם הצוות החינוכי שלנו נמנים:

*נשיא מדרשת אביב – הרה”ג יעקב אריאל שליט”א – רב העיר רמת-גן

*ראש מדרשת אביב – הרב יאיר בן שטרית

 

 

שם הרב תיאור
הרב מיכה הלוי רב שכונת נחלת יצחק וראש הישיבה
הרב אלעזר אהרונסון ראש ישיבת ההסדר בחולון
הרב דני איזק ראש ישיבת “בית-אורות” בירושלים
הרב מאיר הילביץ’ רב היישוב ברוכין ור”מ בישיבת ת”א
הרב קלמן בר רב מכללת תלפיות ור”מ ב”כרם ביבנה”
הרב רמי גליקשטיין מהו”ת – בתי מדרש למורים
הרב משה גנץ ראש הכולל בשעלבים
הרב מוטי דיאמנט מדרשת אביב, ר”מ בישיבת רמת-גן
הרב אלישב אביחיל רב היישוב אדורה
הרב ערן בן חור ישיבת רמת-גן
הרב יאיר גלס ר”מ בישיבת ת”א
הרב פתחיה זיו-אור ראש הישיבה התיכונית ברמת-גן
הרב רונן טמיר ראש מדרשת “בינת”
הרב ערן טמיר ר”מ ב”מכון מאיר”
הרב מרדכי מאיר ר”מ בישיבת רעננה
הרב ערן יונגר ראש הגרעין התורני ברמת אביב
הרב אליהו מאלי ראש ישיבת יפו
הרב רונן נויבירט ארגון צוהר
הרב אריאל סלמנדר ישיבת רמת-גן
הרב אלי פרידמן ר”מ בישיבת “עטרת נחמיה”
הרב רן שריד ישיבת רמת-גן, מדרשת אביב
הרבנית נחמה אריאל מלמדת במדרשות ומכללות
הרבנית מירי בן שטרית מלמדת במדרשות ומכללות
הרבנית תהילה ברקאי מחנכת בתוכנית ההוראה
הרבנית יפעת דיאמנט מחנכת בתוכנית המלאה וההוראה
הרבנית שוביה לביא מדרשת אביב
רוחל’ה סימינובסקי מלמדת במדרשה,מנהלת יום נשים 
הרבנית אביטל בן חור מחנכת בתוכנית ההוראה
הרבנית ליאת שריד מחנכת בתוכנית ההוראה
הרבנית ד”ר חנה הנדלר מלמדת במדרשות ומכללות
הרבנית מרים סטולוביץ מחנכת בתוכנית ההוראה

אז מה זה בעצם השילוב של מדרשה עם שירות לאומי

בוודאי מצאת אF0_0240_0222_haravM(12)ת עצמך שואלת  איך הכי נכון לתת לעם, לארץ, בדור הזה?

בתוכנית השילוב של מדרשת אביב לבנות שירות לאומי או בנות שירות לאומי המשלבות לימודי מדרשה עם השירות , רצינו להציע לך שנה ייחודית וחווייתית בה תוכלי לפגוש את עם ישראל בגובה הלב מדי בוקר במסגרת השירות הלאומי במסגרת רחבה של תקנים בנושאים ובתחומי עיסוק שונים (דרך האגודה להתנדבות, בת-עמי ועמינדב)  ולפגוש את תורת ישראל מדי ערב במדרשת אביב.

בליבה הפועם של העיר הגדולה תל-אביב, נעסוק בתורת התקופה הגדולה הזו, ננסה להבין את המהלכים בהם אנו נוטלים חלק ונבקש את תפקידנו כפרטים וככלל. נחזק את יסודות האמונה, נתמודד עם בירורי הלכה, נלמד תנ”ך וחסידות, נצלול אל תהומות המדרש והאגדה. נאזין ללחשה של תפילה. נברר את עבודת המידות, ניצוק את יסודות הבית היהודי, ונתמודד עם האתגרים העומדים בפנייך בשנה גדושה זו.

נוסף על השיעורים המרתקים אנו מציעים לך קשר עם משפחות צעירות מן הגרעינים התורניים המובילים עשייה חינוכית-חברתית בעיר, שבתות משותפות, ליווי אישי, פעילויות חברתיות במסגרת הקבוצתית ורוח טובה של חבורה הלומדת ופועלת יחדיו בתל-אביב.

תל אביב, אז זהו – קצת קשה לי עם זה; האמת, דמיינתי שנת מדרשה בין הרים ועמקים, לנוכח נוף מדהים, כשמעל לראשי ציוץ הציפורים…

-גם אנחנו פה בגלל הנוף… הנוף האנושי. בשכונת נחלת יצחק, בה שוכנת המדרשה ישנו שילוב ייחודי – מצד אחד יש פה אווירה מיוחדת ושקטה של שכונה דתית מצד שני פוגשים יום יום את תושבי תל-אביב ואת עם ישראל בכלל.

צבירת נקודות זכות לתואר -מתי ואיך אני עושה גם את ה?

השיעורים במדרשה מקנים לך נקודות זכות אקדמיות במגוון רחב של מכללות ואוניברסיטאות בישראל. ברוב המקומות השיעורים מקנים פטור מקורסי יסוד שונים ומורידים ממך את העומס עם תחילת הלימודים האקדמיים. וכל זה תוך כדי לימוד תורה לשמה במדרשה…

אבל איך אדע שאני מתאימה לכל הלימוד והעשייה האלה? עוד לא למדתי בצורה מסודרת ומאומצת, גם לא חשבתי על עצמי בתור “בת מדרשה”…

השאלה טובה. אין לנו תשובות קסם.

 אבל אנחנו מוכנים לנסות לצעוד אתך, בקצב שלך. לחפש אתך את המקום שבו לבך חפץ.

 במדרשת אביב מלמדים רבנים וגם מורות, מורים מנוסים ולצדם גם צעירים וצעירים ברוחם.

 אצלנו – הסגנונות שונים ומגוונים, והם נארגים לתפיסת עולם אחת, כחזונו של הרב קוק החופף עליהם.

 היינו שמחים להיות שותפים בדבר הזה – למצוא את התורה שלך.

ימי עיון והכנה לקראת החגים

עבודה, F0_0240_0222_hanaמשפחה, שירות לאומי, ילדים, חברות, לימודים, התנדבות, סידורים….

בתוך מרוץ אין סופי אחר המשימות העומדות לפנייך  – החגים.

פעימות הלב בגופו של לוח השנה העברי. הזדמנות אמיתית לצאת לקראת המלך בשדה, להקשיב לדברו ולהתבשם מברכת המועדים.

ולכל זה, צריך להתכונן…

מדרשת אביב מקיימת במהלך השנה ימי עיון וציפייה לקראת החגים. מטרתם של ימים אלה לאפשר לך להשלים במעט את ההכנות הגשמיות בעבודה רוחנית ונפשית ולהיפתח לאורו של כל חג וחג.

כל אחד מימי העיון עוסק בסוגיה מרכזית ואקטואלית בעניינו של יום. מגוון השיעורים המוצעים לך מתייחסים לנושא מהיבטיו הרבים ומציעים תפיסה כוללת ורחבה של הזמן וסגולתו.

 : : לפרטים על  ימי העיון הקרובים שמקיימת המדרשה לחצי כאן »

 : : למידע על תוכניות נוספות במדרשה לחצי כאן

יום לימוד נשים במדרשת אביב

יש לך צורך למלא את המצברים,F0_0240_0222_hendler

להתמלא במחשבות טובות, בראיה

מחודשת, ברעיונות גבוהים.

לחדש כוחות של בטחון ואמונה

ולקחת אתך משהו הלאה…

מדי יום שני מזה י”ג שנים מתקיים במדרשת אביב

יום לימוד לנשים וצעירות.

יום הלימוד המתייחד, באווירה חמה ומזמינה,

מאפשר לך לשמוע שיעורים ממקצועות התורה השונים.

במסגרת התוכנית מתקיימים לקראת החגים

ימי עיון המיוחדים לענייני דיומא.

כהשלמה ללימוד הקבוע מתקיימים מספר פעמים בשנה

סיורים ייחודיים, מחדשים ומרגשים.

שמחים להזמינך להצטרף אלינו

להוויה התורנית והרוחנית המתרחשת בלב גוש דן

בשכונת נחלת יצחק הותיקה

שזוכה להתחדשות בעשור האחרון.