תחזית נכונה ביחס לכתב הליניארי

image766אחת התזות החשובות והמרחיקות לכת של השחזור הנוכחי היא המסקנה ש”תקופות החושך” בתולדות יוון ואנטוליה לא היו ולא נבראו ואינן אלא המצאה של ההיסטוריונים. התקופה האיונית באה מיד אחרי התקופה המיקנית, ללא חיץ של מאות שנים ביניהן; ההפסקה בתרבות איננה אלא תוצאה של זעזועי טבע שהתחוללו במאה השמינית, ושל נדודי עמים שבאו בעקבותיהם. מכאן שחייבת להימצא קירבה גדולה בין התרבות היוונית והמורשת המיקנית. לכן טענתי שימצאו כי הכתב המינואי-מיקני, “הכתב הלינארי ב’ ” – שנמצא על לוחות בכרתים ואחר-כך גם ביוון – כתוב בשפה היוונית; אולם זו לא היתה השקפה שנמצאו לה תומכים רבים שעה שנעשו המאמצים לפענח את הכתב. המומחית הידועה ליוון ההומרית, הלן לורימר, כתבה ב1950- אודות כתב זה והנסיונות לפענחו: “התוצאה מנוגדת לגמרי לכל תקווה כי לשון הכתובות עשויה להיות יוונית.”

בהרצאתי בפני “הפורום ללמודי מוסמכים באוניברסיטת פרינסטון” ב-14 באוקטובר 1953, ניסחתי פעם נוספת את ציפיותי: “אני מצפה שכאשר יפוענחו הכתבים המינואים שנחשפו במיקני ימצאו שהם כתובים יוונית.

כמו כן טוען אני שהטקסטים הללו נכתבו בתאריך יותר מאוחר ממה שמקובל לחשוב.” וגם ציטטתי מה”תזות לשחזור ההיסטוריה העתיקה” שפירסמתי ב-1945.

חצי שנה בלבד לאחר מכן, ב-9 באפריל 1954, דווח ב”ניו-יורק טימס”, בעמוד הראשון, שהכתב הקדום “שבמשך חמישים השנים האחרונות הביך את הארכיאולוגים והבלשנים, פוענח סוף סוף על ידי חובב – מיכאל ונטריס – אדריכל.” להפתעתם של מלומדים רבים התברר שהלשון יוונית.

כאשר החל ונטריס במלאכת פיענוח הכתב הלינארי ב’ הביע את דעתו שאין זו יוונית; הוא פעל לפי ההנחה שזו אטרוסקית; לשאלה שהיפנה ב-1949 למספר רב של קלסיקאים, ביחס לשפות האפשריות של הכתב, לא קיבל אפילו תשובה אחת שצידדה בשפה היוונית.

על כל העוסקים בתרבות יוון הקדומה עבר הזעזוע  הגדול ביותר מאז גילוי טרויה. בלוחות שפוענחו הופיעו שמות אלי הפנתאון היווני (ש”נוצרו” כביכול על ידי הומרוס והֶסיוֹד) כשהם כתובים בכתב הלינארי ב’ – דבר שהפתיע את עולם המלומדים אף יותר.