פניה למומחים ליוון

לספר  ”ההיתה תקופת חושך ביוון?“ הוסיף חתן פרס ישראל, פרופסור דוד פלוסר, הקדמה, בה כתב:

”רק מומחים ללא דעה קדומה יכולים לדחות או לקבל את פתרונותיו של וליקובסקי. דבר אחד ברור, הספר החדש מטפל בבעיה אמיתית. לא היה זה מחברו שהמציא את הבעיה… זכותו של הספר שהוא מביא פתרון לבעיה אמיתית. היהיו מספיק מומחים טובים המוכנים להתמודד עם הפתרון המוצע? “

נהורנות תרמית

כפי שכתב וליקובסקי בהקדמה ל“גויי הים“:

”עם חלוף הזמן, תוכלנה שיטות אחרות של קביעת גיל (כמו נהורנות תרמית של חומר אי-אורגני – אריחים, זכוכית, וכלי חרס) להעיד בוויכוח שבין ההיסטוריה המקובלת להיסטוריה המשוחזרת. כך למשל יוכלו האריחים מארמונו של רעמסס השלישי (עליהם יסופר בפרק הראשון כאן) לשמש חומר מצוין עבור בדיקת גילם בשיטת הנהורנות התרמית.“

ארכיאולוגיה

א.  ללמוד ולהעשיר את המאמר ”הארכיאולוגים מחפשים בשכבות הלא נכונות“

 ב. לחבור לארכיאולוגים במצרים כדי לחפור באל-עריש

כפי שכתב וליקובסקי בסיום המאמר ראיות ארכיאולוגיות שהגיעו  לאחר שהספר יצא לאור לראשונה“:

”בתקופות בתוהו זוהתה עואריש עם אל-עריש, הנמצאת במרחק ניכר צפונית מזרחית לדלתא – על הוואדי הידוע בתנ”ך כ‘נחל מצרים‘ – הגבול ההיסטורי בין ארץ ישראל ומצרים.

”על אף הפניות הרבות בבקשה שיערכו באל-עריש סקר מקדים לעריכת חפירות, לא נערך כל סקר כזה, לא בזמן שהאתר היה תחת שלטון מצרים וגם לא בשנים שהיה ברשות ישראל.

”טובים הסיכויים שבבוא העת, במוקדם או במאוחר, יסירו החופרים את החול מעל המבצר הגדול ביותר של ימי קדם. לפני נפילתו חסה בו מחנה לוחמים ענקי. יתכן מאד שהנצורים הטמינו בקרקע אוצרות לפני כניעתו של המבצר שחלש על המזרח הקדום במשך מאות בשנים. לא יתכן שאדמת האתר, שמעדר הארכיאולוגים לא נגע בה מעולם, לא תעורר את סקרנותם של החופרים. גילוי עואריש הינו אחד הפרסים הגדולים השמורים עדיין לארכיאולוגים.