והננופֿﬠותיהם הנרחבות, בראות ‘בּבֿלילותיהם טול כובשים ורותבולותיהם של מדינאים חסרות בזננומﬠותי”

יגבורתו של שפר וורה אור הרש יגל המסקנות שאליהן הגיינ סיר ארתור
אבאנס לאתר שנים רבות של הפירות ארכיאולוגיות באי כרתים= האי נהרב
בקטסטרופות קשות שלוו בשריפות, בהן ירדו לטמיון התקופות התרבותיות
והמריניות של הממלכה המינואית, באותו הזמן שהקיץ הקץ ינל ממלכות
מקבילות במצרים. גם טרויה ווו נהרבה והומת מבצרה, בינובי של חמישה-יושר
מטרים, נפלה באותו זכזן בו נפלה הממלכה-התיכונה במצרים. הר הגינש ינל האי
תרה התפרץ מינם בל-יתואר.

ממצאים ארכיאולוגיים בינמק האינרוס מראים אף הם שבינרך ב-סס5ו
לפסהינ, ולפני הפלישה האריה, נהרבו ינוים בינלות הומות גדולות, ותרבות
משגשגת הגיינה פתאום לקיצהִ

הסינכרון של יציאת-מצרים יום סוף הממלכה-התיכונה היה וקורה המוצא
של סררת “תקופות בתוהו” – שהוור ההיסטוריה הינתיקה מיציאת-מצרים וינד
אלכסנדר הגריל, שהיה למספר כרכים, מתוכם יצא הראשון לאור ב-52סו. ביניית
ומן יציאת.מצרים בהיסטוריה המצרית מינולם לא נפתרה. בפפירוס איפואר
ובאבז השדזם מאליּינריש מצאתי תיאורים של תהפוכת-טבינ הדומים מאור,
ליגתים זהים, לתיאור יציאת.מצריםְ לאתר מכות, כאשר הנהר היה בצבינ הרם,
תוך סופת הוריקן והושך שנמשך שבינה ימים, טבינו פריגת וצבאו במינרבולת אצל
פי ההירות, אותו מקום בו טבינ פריגת של יציאת-מצרים. מקבילות אלה אילצו
אותי לקבויג תאריך בלתי מקובל יגל ההיסטוריונים יגבור יציאת.מצריםִ תוך
השוואה בין טקסטים היסטוריים של הדורות הינוקבים, מצאתי התאמות רבות
בין תולדות ישראל ותולדות מצרים שלא יכולות היו להיות מקריות, שרחורי
הוכיה שתולרות מצרים, ותולדות הינמים שנכתבו בתיאום יום מצרים, תורנים
בחמש יגד שבי) מאות שנה מן הינבר ההיסטורי.

לכן, נקודת המוצא של שני ספרי היא בהכרה שינל הממלכה-התיכונה
במצרים הקיץ הקץ בתהפוכתיטבינ גדולה.

התפירות ביריהו אישרו את הינוברה שתומות היניר הגדולות נפלו כמה
ינשרות שנים לאתר סוף הממלכה-התיכונה. מאידך, בזמן הממלכה-ההרשה, בו
מציבה הכרונולוגיה המקובלת את כניסת בני-ישראל לכנינז כבר לא היתה יניר