חפירות יריחו – קתלין קניון

image20981כאשר חפרה קתלין קניון ביריחו, בין השנים 1952 ל-1955 נחשפה חומה גדולה שנפלה ברעידת אדמה, ועיר רבת עם שנהרסה עד ליסוד בהתקפה שבאה בעקבות רעידת האדמה, בתקופת הברונזה התיכונה ב’, כלומר, בסוף ימי הממלכה התיכונה במצרים. נמצא שלאחר מכן לא נבנתה עוד העיר וחומתה, ורק לאחר כמה מאות שנים נעשה נסיון נפל להקים  שם ישוב שנית. היות ומצאו כי האחרונה בחומות יריחו נפלה זמן קצר לאחר קץ הממלכה התיכונה במצרים, והיות ולפי כל התיאוריות של הכרונולוגיה המקובלת, אירעה יציאת-מצרים בימי הממלכה החדשה  (ברונזה מאוחרת), הרי כאשר התקרבו יהושע ובני ישראל ליריחו לא היתה, מן הסתם, עוד עיר לכבוש, ולא חומה שתיפול.

במסקנות לספרה ”חשפנו את יריחו“ (1957) כותבת קתלין קניון:

”דווקא באותו שלב ההתפתחות שבו אפשר היה לארכיאולוגיה להתחבר לכדי שלשלת רצופה אחת עם העדות שבכתב, שם היא מכזיבה.)  עובדה מעציבה היא כי מחומות העיר מתקופת הברונזה המאוחרת – שבתוכה חלה התקפת בני ישראל לפי כל חשבון שהוא – לא נותר שריד.“

מ. נות ואחרים רואים בעובדה זו את אי ההתאמה המשוועת ביותר בין הנאמר בתנ”ך לבין התגליות הארכיאולוגיות, סתירה המטילה ספק באמיתות ההיסטורית של התנ”ך.אך שונה הדבר לחלוטין לאור לוח הזמנים של השחזור הנוכחי. יציאת מצרים אירעה ממש עם קץ הממלכה התיכונה, למעשה בימיה האחרונים, וכיבוש יריחו אירע כארבעים או חמישים שנה לאחר מכן, בהתאמה מלאה עם תוצאות חפירותיה של קניון. וכך למעשה מאשרות תוצאות החפירות ביריחו את השחזור הנוכחי, ושוללות את הכרונולוגיה המקובלת.

גם פריצ’רד ( (J. Pritchard  שחפר בגבעון – עוד עיר הנזכרת בקשר לכיבושי יהושע – לא מצא שם, להפתעתו, שכבות כלשהן מתקופת הברונזה המאוחרת. כלומר, לפי הכרונולוגיה המקובלת כבר לא היתה עיר בגבעון כאשר נכנסו בני ישראל לכנען.

להערות ומראי מקום ראה את המאמר השלם ”ראיות ארכיאלוגיות שהגיעו לאחר ש’תקופות בתוהו יצא לאור לראשונה”